Arbitration:

Adv.  Jonathan S. Golan has extensive experience both as an arbitrator and as a lawyer who successfully represented parties to arbitration.

Among other, participated in writing the book "Arbitration Theory and Practice" , along with Engineer Dr. Abraham Ben Ezra . 

This Books is a handbook on the subject of arbitration, lawyers and arbitrators use in their work.

Arbitration in Israel

The origin of the Israeli Arbitration Act is the Mandatory Arbitration Ordinance of 1926.

the Arbitration agreement annexed to the Israeli Arbitration Law, applies to any arbitration proceeding , unless another agreement say otherwise.

The advantages of arbitration proceedings is in there being informal , fast and efficient.

Arbitration is one of the earliest methods of conflict resolution .

And which is closest to the way the hearing and judgment applies in the  state courts , since the conflict resolution method is similar to that of a decision by judge , in a court , after hearing the parties.

However, the arbitration procedure gives the parties more control over the way the proceeding as parties are electing the arbitrator.

as opposed to the Court proceedings where a side can not ask to be tried before a certain judge  .

Without agreement on the arbitrator personality, the parties in conflict can ask the court to appoint an arbitrator or alternatively they can also contact professional organizations such as the chairman of the Bar association , or private bodies or  various arbitration institutions .

in the arbitration the Parties to the conflict are governing the Procedure and they determine in advance what will be the applicable law and the system of the laws and values ​​apply or  if there will be an appellate court .

Lately, revision was made to the Arbitration Law. various provisions were added mainly for the purposes of adding the possibility to appeal the arbitrator's decision .

tags: arbitration in israel, israeli arbitration lawyer,

בוררות

באתר זה תוכלו למצוא תשובות תמציתיות וברורות לרוב השאלות המעניינות אתכם בכל הנוגע לניהול הליכי בוררות, הסכם הבוררות, מינוי בורר ושכרו, ערעור על פסק בורר ועוד

עורך דין יהונתן ששי גולן – הוא מומחה ידוע בארץ לענייני בוררות, ומשמש כבר שנים רבות כבורר בבוררויות הנוגעות בעיקר למחלוקות מסחריות, נכסי דלא ניידי , וליקויי בניה, כמו כן משמש יועץ לעורכי דין חברות ואזרחים פרטיים בכל הנוגע לענייני בוררות

בין היתר חיבר עו"ד גולן אוגדן ההדרכה "בוררות הלכה ומעשה" ,  יחד עם אינג' ד"ר אברהם בן עזרא.  זהו ספר הדרכה בנושא בוררות, שעורכי דין שופטים ובוררים רבים עושים בו שימוש בעבודתם.

להלן כמה דברי הסבר על הליכי הבוררות בישראל

בוררות בישראל

 

מקורו של חוק הבוררות הישראלי בפקודת הבוררות המנדטורית משנת 1926.

הסכם הבוררות המצוי בתוספת לחוק הבוררות חל על כל הליך בוררות, אלא אם נקבע אחרת בהסכם הבוררות.

יתרונו של הליך הבוררות בהיותו בלתי פורמאלי , מהיר ויעיל. 

בוררות הינה אחת השיטות הקדומות ליישוב סכסוכים. ומבין השיטות הקיימות הינה הקרובה ביותר לדרך הדיון והשיפוט שנוהגת בבתי המשפט של המדינה, שכן הבורר מכריע בסכסוך בדומה להכרעת השופט , באופן שיפוטי, לאחר ששמע את הצדדים.

יחד עם זאת הליך הבוררות מעניק לצדדים שליטה רבה יותר על דרך ניהול ההליך שכן הצדדים הם הבוחרים את הבורר (בניגוד לבית-המשפט בו לא ניתן לבקש להישפט בפני שופט/ת מסוים). באין הסכמה לגבי אישיות הבורר, ניתן לפנות לבית המשפט בבקשה למינוי בורר או לחילופין ניתן גם  לפנות לגופים מקצועיים כגון: ראש לשכת עורכי הדין, או גופים פרטיים או מוסדיים , לפתרון סכסוכים כגון מוסדות לבוררות למיניהם.

הצדדים לסכסוך הם הקובעים את סדרי הדין (הפרוצדורה לניהול ההליך) והם הקובעים מראש מהו הדין וגם את מערכת החוקים הנוהגים והערכים שיחול , אם הפסק חייב הנמקה ואם תהיה ערכאת ערעור.

לאחרונה בוצע תיקון לחוק הבוררות ונוספו בו הוראות שונות בעיקר לענין האפשרות לערער על פסק בורר. זכות לערעור לפי חוק. על פי תיקון מס` 2 לחוק הבוררות,  נקבעה זכות ערעור על פסק הבורר וחובת הבורר לנמק את פסק הבורר. נקבע בסעיף 21א לחוק הבוררות כי ניתן לקיים הליך של ערעור בפני בורר, בהבדל מערעור בפני בית משפט.

אך זאת בכפוף לקביעת הצדדים בהסכם הבוררות כי פסק הבוררות ניתן לערעור בפני בורר. במקרה זה חלה חובה על פי חוק על הבורר לנמק את פסק הבוררות.

הוספה לחוק הבוררות התוספת השניה, הכוללת: חובת תיעוד של ישיבות הבוררות, המועדים להגשת הערעור, אופן הגשתו, התגובות על ערעור וערעור שכנגד, דרך ניהול ההליך וההכרעה בו, המועד למתן פסק הבוררות בערעור והנמקתו.

יחד עם זאת צמצם התיקון את זכות הצדדים לביטול פסק הבוררות. תיקון מס` 2  קבע בנוסף "ערעור ברשות לבית המשפט על פסק בוררות". מסלול נוסף זה מאפשר לבעלי דין קיום הליך ערעור ברשות בפני בית המשפט על פסק הבוררות, בכפוף למספר תנאים:

1.  הסכמת הצדדים על קיום הליך בוררות כמצוות סעיף 29ב וקביעה בהסכם הבוררות כי על הבורר לפסוק בהתאם לדין.

2. הסכמת הצדדים כי ניתן יהיה לערער על פסק הבוררות ברשות בית המשפט וזאת, אם נפלה בו טעות יסודית ביישום הדין שיש עמה כדי לגרום לעיוות דין. הליך הערעור על פסק בורר לפי מסלול זה יידון בפני שופט אחד וגם כאן חלה חובת הנמקת פסק הבורר על הבורר. כמו כן הוטלה חובת תיעוד ישיבות הבוררות בפרוטוקול.

במידה ותתקבל רשות הערעור בפני בית המשפט, בעלי הדין יוכלו לטעון טענות בעניין ביטול הפסק על פי עילות הביטול שבסעיף 24 לחוק.

לקריאה נוספת של חומר בענייני בוררות , נא בחרו את הנושא המעניין אתכם בתפריט "בוררות" בחלק הימני של העמוד